גישור - המרכז לגישור

מהו גישור? גישור הינו שיטה ליישוב סכסוכים על ידי השגת הסדר המקובל על צדדים הנמצאים במחלוקת. המטרת בהליך זה היא למצוא פתרונות ליישוב סכסוכים בדרך של הסכמה ודו-שיח, ובכך לחסוך הגעה עם המחלוקת אל פתחו של בית המשפט. ההסכמה בגישור מתאפשרת באמצעות סיוע של גורם חיצוני נייטרלי המקובל על שני הצדדים החלוקים, אשר מסייע להם למצוא את הדרך להסדר מוסכם. בעוד שבתביעה משפטית הצדדים נאבקים זה בזה ומשמעותו המיידית של ניצחון צד אחד היא הפסדו של הצד השני, מגשר מנסה ליצור תקשורת והבנה בין הניצים. חלק מתפקיד המגשר הוא לנסות וליצור דיאלוג ושיח בו יבהיר כל צד את האינטרסים והרצונות שלו, ומתוך כך יתבהרו גם האינטרסים החופפים והמשותפים של הצדדים. ניסיון זה יכול לאפשר פיתרון אשר יפגע באופן מינימאלי בכל אחד מן הצדדים, כאשר כל צד מבין את רגישויות הצד שכנגד ומסביר את אלו שלו.

צור קשר: שם הפונה: אימייל: טלפון: הודעה:

הליך זה הוא למעשה הליך של הצגת עמדה והאזנה לעמדת הצד השני, כפתח לניהול שיחה בין הצדדים בהדרכת המגשר. תפקיד המגשר הוא לסייע לצדדים לפתוח ערוצי תקשורת זה עם זה, גם ברגעים של סכסוך ומחלוקת (אשר בהם נוצר הצורך הראשוני להגיע להסכמה), ולמצוא את עמק השווה בינם. כוחו של המגשר נובע מהסכמת הצדדים ועצם הפניה להליך - המגשר מוכנס לזירה כגורם שלישי המוסכם על ידי הצדדים החלוקים – ולכן הם גם יכולים להודיע לו שאינם מעוניינים יותר בשירותיו. על כן, המגשר יכול לסייע לצדדים רק כשאלו מוכנים לעבור מגישה של תחרות חסרת פשרות לגישה של דיאלוג ופשרה.

למי גישור מתאים?

ניתן להיעזר בהליך זה ליישוב סכסוכים מסוגים שונים, להלן מספר דוגמאות בודדות:

סכסוכים בינלאומיים: נפוץ בעיקר בתחומים מסחריים. במקרים בהם יש הבדלים משמעותיים בין מערכות המשפט של מדינות שונות, ניתן להפנות סכסוכים עסקיים בין חברות וגופים זרים ובכך לחסוך את הקושי שבהתמודדות עם הפער בין מערכות המשפט.

גירושין: הליך הגירושין הינו לרוב תהליך כואב ולא נעים לשני הצדדים. אחת הדרכים המקובלות למנוע התקוטטות ומאבק בין המתגרשים בבית המשפט בנושאים רגישים כמו ממון ומשמורת לילדים, היא לפנות לגישור ובכך לחסוך את המאבק המשפטי ולחפש פתרונות מוסכמים.

סיכסוך אזרחי ומסחרי: ההליך מתאים לרוב הסכסוכים המסחריים - אזרחיים (נושאי ספק-לקוח, השקעות, פרשנות חוזים וכדומה) כאשר רוב הליכי הגישור הם בתחומים אלו וכן בתחומים קרובים (למשל, סכסוכי שכנים, יחסי עובד מעביד), ישנה עדיפות למסלול פשרה הדדית על פני פנייה ישירה לבית המשפט. בתיקים אלו ניתן לרוב למצוא הסדר מוסכם בין הצדדים ולחסוך תהליך משפטי ארוך הכרוך בעלויות נכבדות.

התנהלות הליך הגישור

השלב הראשון הוא כמובן הסכמת הצדדים לתהליך ופנייה למגשר חיצוני מוסכם. לאחר תיאום ציפיות לגבי עצם הפרוצדורה של ההליך, על הצדדים להתחייב לתהליך ולתוצאותיו על מנת להבטיח כי הוא יניב תוצאות מחייבות.
לאחר שנבחר מגשר מוסכם והתקבלה הסכמה על התהליך, המגשר יכול להתחיל לעסוק בפיתרון המחלוקת - ראשית, הוא עשוי להיפגש עם כל צד בנפרד על מנת ללמוד את הרקע לסכסוך ולמפות את האינטרסים המנוגדים והמשותפים של הצדדים. לאחר מכן, הוא יאסוף יחד את הצדדים ויציג מספר מתווים לפתרון הסכסוך בדרך שעונה למיטב הבנתו על מקסימום הצרכים של הצדדים באופן מאוזן. זהו שלב של דיאלוג ומשא-ומתן, בו הצדדים נאלצים גם לוותר על חלק מדרישותיהם הראשוניות על מנת להגיע להסכם פשרה. התהליך אמור להסתיים בהסכם בין הצדדים. על הצדדים להתחייב להסכם באופן משפטי חד-משמעי, על מנת לתת חותמת סופית ומחייבת לתהליך.

למה לפנות למגשר?

אין שיטה טובה מזו לפתרון סכסוכים כאשר היא הולכת והופכת למקובלת יותר ויותר. נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק אף המליץ על שיטה זו לפתרון סכסוכים, ואכן יש בה מספר יתרונות על פני הליך רגיל של פנייה לבית משפט. ראשית, הגישור מעביר את הצדדים מניהול מאבק והסלמה לגישה של הסכמה. בעוד שבבית המשפט ישנו מנצח ומפסיד, בהליך זה הצדדים מפגינים כוונות כנות של הגעה להסכם עשויים למצוא פתרון אשר יהיה בחזקת 'רע במיעוטו' לכל אחד מן הצדדים. כמו כן, יש לצדדים שליטה רבה יותר על עצם התהליך. בהסכמה בין הצדדים ניתן לתחום את פרק הזמן בו הם ינסו להגיע להסכמה ובכך לחסוך בעלויות של משפט ארוך ומתיש בו כל צד מנסה להיאבק עד חורמה בצד השני.

כאשר מגיעים להסכמה הדדית לא יתכן מצב בו התוצאה המתקבלת פוגעת באחד או בשני הצדדים בצורה חמורה מאחר וכל תוצאה המתקבלת מוסכמת על שני הצדדים.

גישור יכול לחסוך כספים נכבדים והוצאות משפטיות (תשלום אגרות בית משפט, תשלום למומחים, תשלום שכר טרחת עורך דין) וכן זמן יקר - ניתן להגיע לפתרון מהיר ולחסוך זמן רב אשר היה מושקע בניהול מאבק משפטי ארוך.

התייחסות מערכת המשפט

הגישור הולך ותופש מקום משמעותי יותר כתהליך לפתרון סכסוכים משפטיים ומעוגן בחקיקה משנת 1993 המסדירה את התהליך באופן עקרוני. בשנת 1995 הועבר בפעם הראשונה תיק מבית המשפט בתל אביב לגישור חיצוני, ושנה לאחר מכן הוקמה וועדה לבחינת סוגיית הגישור המשפטי. הוועדה הסדירה מאפיינים שונים בתהליך, למשל הצורך לקבוע החוק את כישורי המגשר המשפטי. כיום המגמה של מערכת המשפט היא לעודד פנייה להליכי התדיינות חיצונית, בין היתר מתוך מטרה להקל על העומס הרב בבתי המשפט.

היכן לומדים להיות מגשר

עם ההכרה ביעילות הליך פשרה והסכמה הדדית והפיכתה לדרך מקובלת ורצויה לפתרון סכסוכים, התפתח גם הצורך להכשרה ראויה לתפקיד המגשר. הלימודים מתמקדים לרוב בהקניית כלים, ידע ומיומנויות מתחום המשפט ויישוב סכסוכים. כמו כן, המגשר לומד טכניקות של שכנוע וניהול משא-ומתן בין צדדים יריבים. כיום ניתן ללמוד את המקצוע במספר מוסדות להשכלה גבוהה ומכונים מיוחדים. באוניברסיטת תל אביב קיים מרכז ליישוב סכסוכים ולגישור, וכך גם במספר רב של מכללות (למשל: מכללת אפיק, המכללה האקדמית כינרת בעמק הירדן ועוד).